מטרת התרגול:
בידי כל אחד מאיתנו הכוח לקבוע את המצב הנפשי והפיזי האידיאלי שלנו בעת העבודה עם קלפי הטארוט. כל אדם נושא עימו העדפות שונות, המותאמות לרצונותיו ולצרכיו הייחודיים. תרגול זה נועד לשדרג את מצבנו, להקהות את ההסחות דעת ולמקד את תשומת הלב בעבודה עם קלפ הטארוט באופן מיטבי.
לכאורה, השגת המטרה עשויה להיראות כמטלה מאתגרת, במיוחד עבור מי שאין לו ניסיון קודם. אך בעזרת התמדה ותרגול, נוכל לזמן את המצב הרצוי תוך שניות ספורות, ולהפוך את התהליך לזורם וטבעי יותר.
שלב ראשון: מסע אל השקט הפנימי
בעיצומם של חיי היומיום, נצא למסע למציאת פינה של שלווה, הרחק מההמולה. ייתכן שנמצא אותה על חוף ים, שבו הגלים לוחשים בעדינות, או בחדר שקט שבו הזמן עוצר מלכת. שם, נלבש בגדים נוחים שיאפשרו לנו נשימה חופשית. הזמן המומלץ לתרגול הוא מספר שעות לאחר ארוחה או לפניה, כאשר הגוף קל והנפש פתוחה לקליטה.
נשב בתנוחה הנוחה לנו, בין אם זו ישיבה מזרחית, ישיבת לוטוס או על כיסא פשוט. לאחר שהתיישבנו בנוחות, נתחיל במסע להרפיית השרירים. נתחיל בכפות הרגליים, נכווץ ונרפה את אצבעותינו, נמשיך לכפות הרגליים ולקרסוליים, ובצעדים עדינים נכווץ ונרפה את השרירים באזור זה ונרפה את המתח. כך נמשיך לנדוד בין חלקי גופנו, עד שנגיע לפנים ולראש, שם חבויים שרירים מכווצים שאיננו מודעים להם: העיניים, השפתיים והלסת. נכווץ ונרפה אותם, נסיים בפתיחת הפה ומתיחת השפתיים.
בזמן שחרור השרירים, אם נרגיש שיש שריר מכווץ שאיננו מצליחים להגיע אליו, נמשיך בתרגול, ולאחר מכן נדמיין את אותו אזור ברוחנו. נעניק לו את מלוא תשומת הלב, וננסה לחוש אותו. לאחר זמן קצר של ריכוז, נחוש חום מתפשט באותו אזור, ולאחר מכן עקצוץ קל ומרגיע. נמשיך להתמקד בו עד שנוכל להחזיק את הפוקוס. לאחר חוויה זו, נגלה כי אנו יכולים לשלוט באזור זה של גופנו, ולכווץ ולשחרר אותו כרצוננו.
בשלב זה, נעצור את התרגול ונחזור עליו מדי יום, עד שנרגיש שהשגנו הרפיה עמוקה ושלווה פנימית.
שלב שני: יצירת הדמיון המודע
בעוד שהדמיון הרגיל שלנו פועל ללא הפסקה וללא שליטה, אנו יכולים ליצור דמיון מודע באמצעות מאמץ מכוון. תרגיל זה הוזכר בקצרה כאשר שחררנו את השרירים והרגשנו שריר שלא הצלחנו להרפות.
נשב וננסה להתרכז בנקודה מסוימת בראשנו, כאילו היא הליבה של הווייתנו. נפנה את תשומת הלב לנקודה זו כאילו אין לנו גוף מלבד אותה נקודה. ננסה לחוש אותה ובמקביל לדמיין אותה ברוחנו. ישנם מתרגלים המדמיינים את האזור בצבעי הקשת, מהאדום ועד הסגול והזהוב, מה שעוזר למקד את תשומת הלב עוד יותר, כאילו אנו צובעים את עולמנו הפנימי בגוונים מרהיבים.
כאשר נצליח להתרכז בנקודה זו, נרגיש חום מתפשט, ולאחר מכן עקצוץ קל ומרגיע. נתרכז בנקודה למשך דקה, ואז נרחיב את התחושה לאזור גדול יותר, כמו המצח והצוואר, שם האנרגיה זורמת כנהר של אור. נעביר את תשומת הלב שלנו לאזור המוגדל, כולל הנקודה הראשונית. בכל פעם שנשיג מיקוד, חום ועקצוץ, נרחיב את התחום עד שנכיל את כל גופנו. ניתן להתחיל את התרגול מהרגליים ולסיים בראש.
מומלץ לתרגל את השלב הראשון והשני מדי יום, עד שנשיג את התוצאה הרצויה.
אם בשלב כלשהו התרגול גורם לכם להרגיש לא בנוח, יש להפסיק מיד ולהקשיב לגוף ולנפש, המנחים אותנו במסע זה של גילוי והתחדשות.
יש להניח, שבמהלך התרגול ובמיוחד בהתחלה, תחוו את הדברים בצורה שונה ממה שתיארתי, אין בכך שום דבר פסול. כל אדם חווה את הדברים בצורה שונה ומיוחדת לו. הדבר תלוי בהרבה גורמים, כמו מרכז כובד של האדם (נושא שכבר פרסמתי מאמר קצר לגביו), טיפוס הגוף של האדם (אדבר על כך במאמר עתידי), מצב תודעתו של האדם במהלך התרגול ועוד…
מה שחשוב זה להמשיך לתרגל, ולא לשים לב על כך שלא חשתם בחמימות באזור מסוים בגופכם כפי שתיארתי…
